מאת: עמיחי מיכאל פישמן

 

כתיבת שירים היא תהליך מעניין ביותר. מדובר בטקסטים קצרים מאוד בהשוואה לפרוזה, אך אורכם ושבירת השורות שבם רחוקה מלהיות המאפיין היחיד. שפת הפרוזה, בהגדרתה - דומה יחסית לשפה המדוברת בה אנו משתמשים ביום יום. שירה לעומת זאת, מנצלת את כל רובדי השפה הישירים ושאינם ישירים: החל בכל הברה, עיצור, חריזה ושאר המאפיינים שנותנים לנו את "המוזיקה" בשיר, וכלה באמצעים אמנותיים מסובכים כמו מטאפורות ודימויים, שיכולים לתת לשיר משמעות עמוקה בהרבה מהמשמעות הראשונית הנראית לעין ואף כפל משמעות. האופן בו ניתן לקרוא כל מילה, האינטראקציה שלה עם מילים אחרות בשיר, האסוציאציה שכל מילה נותנת לנו ואפילו אורך המילים עצמן – כל אלו בעלי משמעות בכתיבת וקריאת שירה.

 

חשוב לי לציין, שהעובדה שכתבתי ותרגמתי שירה לא הופכת אותי לבעל מקצוע או בר סמכות כלשהי. אין לי השכלה פורמלית בספרות (זה לא בהכרח רע) וככה או ככה אני בתחילת דרכי, ולו משום גילי הצעיר. יחד עם זאת, חשבתי לכתוב טקסט זה כדי לתת הכוונה לאנשים שתמיד הרגישו שיש להם שירה לכתוב אך לא יודעים כיצד להתחיל. כתיבת שירה טובה, לדעתי, מתחלקת לשלוש נקודות עיקריות, וודאי תשמחו לשמוע שבשביל השניים החשובות שבהן, לא צריך תואר בספרות כלל וכלל! (והאמת, שגם בשביל השלישית לא ממש). שלושת הנקודות העיקריות בכתיבת שירה הן:

 

קריאת שירה:

 

הנקודה הראשונה וכנראה החשובה ביותר לכתיבת שירה, היא קריאת שירה. יהיה זה לא ריאלי לצפות מאדם שלא שמע מוזיקה מימיו להלחין סימפוניה, נכון? או מצייר שלא ראה אמנות טובה מימיו לצייר אחת בעצמו. באותה מידה אין זה ריאלי לצפות מאדם שמעולם לא קרא שירה טובה, לכתוב אותה. אך איזו שירה לקרוא בדיוק? אני ממליץ על מספר רבדים:

 

ראשית, נסו לקרוא שירה מתקופות שונות. אני בחובבי את שירת ימי הביניים, קראתי הרבה ממנה - אך הקפדתי לקרוא גם שירים מתקופות אחרות, כלה בשירה העברית המודרנית. קריאת שירה מתקופות שונות, מעבר לטעימה מהסגנונות הפואטיים הייחודיים לכל תקופה ותקופה, תיתן לכם ראייה רחבה יותר לגבי הנושאים שהעסיקו אז אנשים ביום יום, אותם הם מצאו ראויים לכתיבת שירה. מעבר לעניין ההיסטורי שלפחות אני אישית מוצא מרתק, זה עשוי לעזור לכם להבין על מה כדאי לכם לכתוב שירה בימינו אנו.

 

שנית, נסו לקרוא שירה ממגוון שפות ותרבויות: אפילו אם אינכם דוברים שפה שנייה מעבר לעברית, נסו לקרוא תרגומים. שפות אחרות והתרבויות שבעקבותן יתנו לכם נקודת ראייה רחבה יותר לגבי הדרכים השונות לנצל את מבנה השפה לשירה, לנצל את התרבות עצמה לכתיבת שירה, וכמובן גם כאן תינתן טעימה רחבה יותר למשורר הצעיר על הנושאים השונים שטורדים את מנוחת בני האדם, גם בשפות ותרבויות אחרות.

 

שלישית, נסו לקרוא שירה במגוון סגנונות. החל בשירה במבנה, מקצב וחריזה נוקשה ומסודרת וכלה בשירה חופשית עם נטייה פרוזאית חזקה (שנפוצה מאוד כיום בשירה העברית העכשווית ובשירת העולם העכשווית בכלל). נסו לקרוא יותר על סגנונות השירה המעניינים אותכם, אך אל תזניחו קריאה של סגנונות אחרים. את הסגנון הייחודי לכם כדאי ללטש מתוך ראייה רחבה של סגנונות רבים ככל האפשר, ולא מתוך בורות וצרות אופקים.

 

כתיבת שירה:

 

זה אולי נשמע ברור מאליו, אך על מנת לכתוב שירה, ובכן – צריך לכתוב אותה, נכון? כוונתי היא כי כפי שלא ריאלי לצפות ממוזיקאי להלחין יצירת מופת כבר מהפעם הראשונה, וכפי שלא ריאלי לצפות מצייר לצייר את המונה ליזה בפעם הראשונה שהוא נוטל מכחול, ככה אין זה ריאלי לצפות ממשורר לכתוב שירה טובה מבלי לכתוב ולכתוב, שוב ושוב, תוך התסכול המר הנלווה של גניזת חומר רב בדרך.

 

אל תהססו לכתוב, גם אם לדעתכם זה לא יוצא טוב, ולא פחות חשוב - אל תהססו לשכתב, לערוך ולפעמים לוותר ולזרוק לחלוטין. כשאתם כותבים שירה, העין שלכם עשויה "להתרגל" לטקסט נתון, במידה כזו שהוא כבר נהפך כהה וכבד לעין, ואתם עשויים לפספס מגוון משמעויות נסתרות ובלתי צפויות שבו. נסו לתת לטקסט להתיישן במשך כמה ימים ואז לחזור אליו שוב, רעננים ובעלי אנרגיה מחודשת, אולי אז תהיה פריצת הדרך.

 

עצה טובה נוספת היא לתת לחבר שיכול להעביר ביקורת כנה לקרוא את השיר. אל תגידו לו מה הוא אמור להבין או להרגיש מהשיר – תנו לו לקרוא את השיר לגמרי בעצמו כאילו הייתה זו יצירה של זר שאינו נוכח, ולחוות את דעתו. רק בסוף תשאלו אותו מה הוא הבין או לא הבין מהשיר, מה לדעתו היה יכול לעבוד טוב יותר וכו'. ערכו ושכתבו את השיר בהתאם להערות שצברתם.

 

תיאוריה בשירה:

 

החלק השלישי לכתיבת שירה, הקשה אך בו זמנית חשוב מאוד גם הוא, זו התאוריה של השירה. כפי שבסבירות גבוהה צייר לא יתקדם יותר מדי מבלי ללמוד על תאוריית האמנות ומלחין לא יתקדם יותר מדי מבלי ללמוד את תאוריית המוזיקה, גם המשורר יהיה מוגבל למדי ביכולתו להתקדם מבלי לדעת את התאוריה, "המדע" או החלק היבש של השירה. מה ההבדל בין מטאפורה לדימוי? מהם המבנים השונים הקיימים בשירה? מדוע 'סלע' ו- 'אבן' עשויות להיות בעלות משמעות שונה לחלוטין בכתיבת שירה, אל אף שהמשמעות המילולית של המילים הללו זהה כמעט לחלוטין? כל אלו הן שאלות שזקוקות למענה.

 

למזלנו הרב לא מדובר במדע טילים, ואין צורך לקחת תואר ארבע שנתי (ואפילו לא שלוש שנתי) על מנת להבין את רובו המוחלט של המדע מאחורי השירה. בהחלט מספיק לקרוא כמה ספרים ממשוררים טובים ולהשתתף בכמה סדנאות כתיבה טובות עם אומנים מיומנים יותר ממכם – "קורסים" אם תרצו לקרוא להם כך. אל תתביישו ללמוד מאנשים עם ניסיון רב מכם בתחום!

 

לצערי, אין חומר רב בעברית בנושא. במידה ואתם קוראי אנגלית סבירה +, אני ממליץ מאוד על מספר ספרים, ביניהם:

 

A Poetry Handbook (by Mary Oliver) - https://amzn.to/4lM94pz

The Ode Less Traveled (by Stephen Fry) - https://amzn.to/4lmw2Us

In the Palm of Your Hand (by Steve Kowit) - https://amzn.to/44kEnBY

The Practise of Poetry (by Robin Behn) - https://amzn.to/4ksfPvy

How to Write Poetry (by Christopher Salerno) - https://amzn.to/4lnnkoZ

The Poet's Companion (by Kim Addonizio) - https://amzn.to/3Id4lii

 

 

כמובן שבטוח שיש עוד ספרים רבים וטובים על שירה בכלל ועל נושאים ספציפיים בה. במידה ומסיבה זו או אחרת אתם מחפשים חומר ספציפית בעברית, אזי ספריו של בנימין הרשב ובעיקר 'אמנות השירה' בהוצאת 'כרמל' הם מקום טוב לקרוא בו.

 

 

בהצלחה!