מאת: עמיחי מיכאל פישמן

 

תהליך היציאה לאור, כלומר פרסומו של ספר ברבים, הוא תהליך מרגש ללא ספק. גם בעידן הרשתות החברתיות והאינסטנט, בהן יש עדיפות לקטעי מידע מרוכזים וקצרים בדמות פוסטים או סרטונים קצרים, יש משהו מרגש מאוד בלהוציא לאור קובץ יצירה או מידע אחד גדול, כל שכן כאשר הוא מודפס בפורמט פיזי שניתן למשש ולהריח. יחד עם זאת, ועל מנת למנוע עוגמת נפש רבה, יש להכיר את התהליך על רבדיו השונים על מנת להבטיח תוצאה מספקת ובתקציב הוגן. בואו נתחיל מלהפריך כמה מיתוסים נפוצים:

 

"ניתן לעשות כסף הגון מהוצאה לאור של ספר": אמנם יש יוצאי דופן בודדים, אך כמעט תמיד מדובר בשקר. לא רק שלא ניתן לעשות כסף משמעותי מכתיבת ספר, לעיתים קרובות עלות ההוצאה לאור תהיה גבוהה יותר מסך ההכנסות מהספר במהלך חייו כמוצר. אמנם יש דרכים עקיפות לעשות כסף מכתיבה, למשל על ידי העברת סדנאות והרצאות לכותבים חובבים שמחכים למוצא פיכם, או על ידי מונטיזציה שונה ברשתות החברתיות שאתם יכולים לעשות אחרי ובמידה שצברתם לעצמכם שם ספרותי כלשהו. רק מעט סופרים מגיעים לשלב זה ואפילו הם ברוב המוחלט של המקרים, עובדים בעבודה נוספת כלשהי (שלעיתים לא קשורה לכתיבה כלל) על מנת להביא לחם לשולחן הבית.

 

"העובדה שספר בכלל יצא לאור, מעידה לחיוב על איכות הכתוב": מדובר בשקר מוחלט. כל אחד, לא משנה מה כתב, יכול ללכת ביום מחרת הכתיבה לבית דפוס עם מעצב גרפי, להדפיס ואף להפיץ כמה עותקים שירצה. התוצאה יכולה לצאת משכנעת ומקצועית למראה עין, ואכן יש אנשים וחברות שלמות שזהו עיסוקן. הדבר תלוי בעיקר בסכום שאותו אדם מוכן לשלם. יחד עם זאת, יש דרכים לוודא שהספר שלכם נמצא בחברה טובה ככל הניתן, על כל זאת ועוד בהמשך.

 

"במידה וספרי לא התקבל בהוצאות הגדולות, הדבר מעיד לשלילה על איכות הכתוב": יתכן, אך בחלק גדול מהמקרים אין כך הדבר. עליכם לזכור כי הוצאות לאור, בסופו של יום, הן גוף מסחרי ברמה זו או אחרת. גם אם יש כתב יד מדהים, אבל מסיבה זו או אחרת אין לו שום פוטנציאל עסקי, בסבירות גבוהה יסרבו להוציאו לאור. הוצאות לאור גם מתמחות בדרך כלל בסגנון כתיבה מסוים: הרי ברור שהוצאה לאור של שירה לא תוציא לאור ספר עיון מדעי, נכון? גם ברמת המיקרו, הוצאה של פרוזה עשויה להעדיף סגנון מסוים ולא סגנון אחר. העובדה שלא קלעתם לסגנון ההוצאה, לא מעידה דבר על איכות הכתוב.

 

אחרי ששמנו מספר דברים בסיסיים על דיוקם, ובהנחה שבכל זאת החלטתם שהוצאת ספר (בניגוד להקמת בלוג, למשל) היא בשבילכם, ראוי לפרט את הדרכים עצמם לצאת לאור, נכון? ישנם שלושה דרכים עיקריות לפרסם ספר בארץ בשפה העברית. הדרכים הן: הוצאות לאור, הוצאות רהב והוצאה עצמית. על כל דרך ודרך יפורט בהמשך:

 

 

הוצאות לאור ("מסורתיות"):

 

הדרך הראשונה לצאת לאור היא דרך הוצאה מוכרת לאור, שנהוג לכנותן "מסורתיות" משום שהן הדרך הוותיקה והמבוססת לצאת לאור והן פועלות זה מספר רב של שנים. בעבר השוק נשלט על ידי כמות יחסית קטנה של הוצאות מסורתיות, חלקן בבעלות של גופי תקשורת וגופים ציבוריים אלו ואחרים. ההוצאות הללו הלכו וקנו זו את זו, ולכן כמותן התמעטה. כיום יש יותר ויותר הוצאות לאור שמוקמות על ידי אנשים וגופים פרטיים ופועלות במתכונת דומה, לכן נחשיב אותן לצורך העניין בתור הוצאות "מסורתיות" גם הן. המאפיינים של ההוצאות המסורתיות הן:

 

לקטורה קפדנית: כתבי היד עוברים לקטורה (סינון) קפדני, בהתאם לטיב ההוצאה ולטעמם האישי של העורכים בה. בדרך כלל רק כתבי יד שיש בהם שילוב מסוים של ערך מסחרי וספרותי יוצאו על ידי ההוצאה לאור. לעתים ההוצאות חורגות ממנהגן ומפרסמות ספרות ניסיונית יותר או לחלופין ספרות שאינה רווחית במיוחד (למשל שירה), אך הדבר נעשה בדרך כלל בכמויות מצומצמות יותר או בסדרות קצרות. מדובר ביתרון לא רק להוצאה אלה גם לסופרים, שכן עצם קבלתו והוצאתו לאור של הספר על ידי ההוצאה הנתונה מהווה מעין "תו איכות" ליצירתו של הסופר, והדבר מקנה לו גישה טובה לקהל הקוראים הנאמנים של ההוצאה.

 

עלות: בעולם אידיאלי, רוב העלויות או כולן היו נלקחות על ידי ההוצאה עצמה, וכך אכן היה עד לפני מספר שנים. בגלל שההיצע של שוק הספרים הולך וגדל מחד אך הביקוש הולך וקטן מאידך, יותר ויותר הוצאות מסורתיות משיתות את עלות הספר, לפחות באופן חלקי, על המחבר. ככל שהספר פחות מסחרי וככל שעלות הפקתו יקרה יותר, כך עלויות גבוהות יותר יושתו על המחבר. הוצאות "נחשבות" וגדולות יותר ישיטו בדרך כלל עלויות גבוהות יותר. היתרון היחיד במצב הוא שבעוד שבעבר ההוצאות הללו בדרך כלל היו לוקחות את מירב זכויות היוצרים על הספר לעצמן, כיום ניתן לשאת ולתת על הזכויות וחלק רב מהן נותרות אצל המחבר.

 

הוצאות רהב / מו"ל קבלן ("חברות הפקה"):

 

הדרך השנייה לצאת לאור, ובדרך כלל הפחות מומלצת, היא בעזרת גורמים שזכו לכל מיני שמות ותיאורים. בין המונחים נכללו "הוצאות לאור פרטיות" (כדי להבדילן מן ההוצאות המסורתיות), או בכינוי החצי-גנאי "חברות הפקה" שאנשים מסוימים אף נתבעו על השימוש בו. האקדמיה ללשון עברית ניסתה לטבוע את המונח "מוציא לאור קבלן".

 

בדומה להוצאות לאור המסורתיות, מדובר בגופים שלוקחים על עצמם חלק גדול מעריכת, הדפסת ושיווק הספר. אך בניגוד גמור להוצאות המסורתיות, הן אינן מתיימרות להוציא לאור חומר ספרותי איכותי שעבר לקטורה כלשהי, אלה פשוט מוציאות לאור כמעט כל דבר תמורת סכום הכסף הנכון. בדרך כלל מדובר בסכומים יחסית גבוהים, שכן ההוצאה אינה מתיימרת להחזיר אפילו לא חלק קטן מהכסף מהמכירות של הספר, שכאמור הרבה פעמים איכותו אינה גבוהה במיוחד. על כן, העלות מושתת רובה ככולה על הסופר, שלעיתים קרובות אף אינו מודע עם איזה גורם מפוקפק יש לו עסק.

 

אז למי הוצאת רהב בכל זאת מתאימה? אדם שספרו אינו התקבל בהוצאות המסורתיות ורוצה להוציא את ספרו בכל מחיר (ואכן, מדובר בדרך כלל במחיר גבוה) אך אינו מעוניין לעשות את רוב העבודה בעצמו, ומעדיף כי גורם חיצוני יקח את רוב האחריות על עריכת ושיווק הספר. יחד עם זאת, חשוב לציין שאפילו בהוצאות לאור המסורתיות, נוכחותו השיווקית של הסופר עצמו מאוד חשובה, ולכן ההצלחה של מודל "שגר ושכח" של חברות ההפקה מוגבל למדי.

 

 

הוצאה עצמית:

 

דרך נוספת לצאת לאור היא הוצאה עצמית, "עשה זאת בעצמך". ובכן, לא לגמרי בעצמך: הרעיון בלצאת לאור לבד הוא להחליט מה אתם יכולים לעשות בעצמכם, במיוחד בנושא השיווק, אך לא פחות חשוב מכך לדעת את שירותיו של מי לשכור ומתי. למשל, כמעט כל ספר זקוק לעורך חיצוני ומקצועי, וחשוב מאוד לסופר שיוצא עצמאית לאור לדעת לשכור את העורך הנכון, בהתאם לרוחב כיסו ולסוג הספר שהוא מוציא. פרט לעורך יהיה צורך לשכור מאייר או מעצב גרפי, בהתאם לסוג האיורים בספר (אם ישנם) ובהתאם לסוג הכריכה. כמובן שיהיה צורך למצוא גם בית דפוס מתאים להדפסת הספר, ולבסוף לעיתים משתלם לשכור גם את עזרתו של איש שיווק שמבין בתחום יותר מן הסופר הממוצע.

 

היתרונות בלצאת לאור באופן עצמאי ברורים: אין צורך לשאת ולתת עם הוצאה לאור לגבי תוכן הספר ועריכתו, השליטה על כל התהליך, החל עם אילו אנשי צוות לעבוד וכלה במה הם עושים בדרך כלל גבוהה יותר, והעלויות של כל תהליך ההוצאה לאור מא' ועד ת' בדרך כלל נמוכות יותר.

 

אך כמובן יש לתהליך ההוצאה העצמית מספר חסרונות: מדובר בעבודה רבה שדורשת זמן, בדרך כלל יותר מאשר המצב בו לפחות חלק מן האחריות נופלת על ההוצאה לאור. בהוצאה עצמית גם קשה הרבה יותר לפרוץ לשוק, לספר למעשה אין שום "תו-איכות" שנלווה לספרים שיצאו בהוצאות לאור, ובמידה ואין לכם שם ייחודי כלשהו בעולם הספרות או מחוצה לו, יהיה לכם קשה מאוד לשווק ולהפיץ את הספר.

 

הוצאה עצמית מתאימה בעיקר להוצאה לאור של ספרים ששייכים לנישה מאוד ספציפית, מסוג הספרים שקהל היעד שלהם יקנה אותם בין כה וכה, ומי שלא כלול בקהל היעד שלהם ממילא לא יקנה אותם. ספרים משפחתיים או ספרים על תחום עניין מאוד ספציפי כלולים בקטגוריה זו. הוצאה עצמית מאוד מתאימה גם למי שידו אינה משגת, משום שכל התהליך זול באופן יחסית משמעותי לעומת הוצאה לאור דרך הוצאות לאור או הוצאות רהב. אפילו סופרים שספרם כן התקבל בהוצאה לאור מסורתית, בוחרים לעיתים לצאת לאור באופן עצמאי בגלל השיקולים הכלכליים.

 

הנה מספר ספרים טובים על הוצאה לאור של שירה ובכלל והן על שיווק ספרים:

Writer's Market (by Robert Lee Brewer) - https://amzn.to/3GiWwad

Poet's Market (by Robert Lee Brewer) - https://amzn.to/3Id4JgK

The Essential Guide to Getting Your Book Published (by Arielle Eckstut) - https://amzn.to/44yP1Ut

Published (by Chandler Bolt) - https://amzn.to/3Ts9wxb

 

בהצלחה!